ספרים בעברית על קרקוב

היסטוריה ומחקר

 קראקא-קז'ימייז'-קרקוב מחקרים בתולדות יהודי קרקוב, עורך: אלחנן ריינר, הוצאת המרכז לחקר תולדות היהודים בפולין ומורשתם, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל אביב, תשס"א

תוכן העניינים:

גרשון דוד הונדרט, ההסטוריוגרפיה של קרקוב היהודית

בוז'נה וייז'י וירוזומסקי, מקורות חדשים לתולדות יהודי קרקוב בימי הביניים

אלחנן ריינר, 'אשר כל גדולי הארץ הזאת הם תלמידיו' - ר' יעקב פולק, ראשון וראש לחכמי קרקוב

יהודית קליק, הכנסייה הקתולית והיהודית בקרקוב ובקז'ימייז' עד חלוקות פולין

בינה גרנצרסקה-קדרי, מצבם המשפטי והחברתי-כלכלי של יהודי קרקוב בשנים 1868-1796

אנדז'יי ז'ביקובסקי, הקהילה היהודית בקרקוב, 1914-1869 - התקנון ויחסי הכוחות בממסד הקהילתי

מרדכי זלקין, ההשכלה היהודית בקרקוב במאה ה-19

רחל מנקין, האורתודוקסיה בקרקוב על סף המאה ה-20

אריה גלברד ז"ל, קרקוב וראשית תנועת הפועלים היהודית בפולין

עמנואל מלצר, המערך הפוליטי של יהודי קרקוב בין שתי מלחמות העולם

אוגניה פרוקופ יאנייץ, סופרים יהודים-פולנים בקרקוב בין שתי מלחמות העולם

אוגניוש דודדה, בתי הכנסת העתיקים בקרקוב

איריס פישוף, זוג דלתות ארון קודש מקרקוב

אלחנן ריינר, רחוב היהודים בקרקוב - מקורות ומבואות

אדם טלר, 'האספקלריה של מלכות פולין' מאת סבסטיאן מיצ'ינסקי - הערות מקדימות

סבסטיאן מיצ'ינסקי, האספקלריה של מלכות פולין - מבחר קטעים

עמנואל מלצר, 'סבי בנימין לנדא, איש קרקוב' מאת מאיר וינר - מבוא והערות

מאיר וינר, סבי בנימין לנדא, איש קרקוב' - קטעים מפרקי אוטוביוגרפיה

סטיבן ד. קורסין, קרקוב היהודית - ביביליוגרפיה לשנים 1996-1936

תולדות היהודים בקראקוב ובקאז'ימייז' 1868-1304 כרכים א'-ב', מאיר באלאבאן, עורך מדעי: יעקב גולדברג, האוניברסיטה העברית בירושלים המרכז לחקר תולדות יהודי פולין ותרבותם, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ג

תוכן העניינים:

כרך ראשון

חלק ראשון: היהודים בקראקוב עד גירושם לקאז'ימייז בשנת 1495

חלק שני: היהודים בקאז'ימייז' (עד הפלישה השוודית בשנת 1655)

חלק שלישי: המערכת המשפטית

חלק רביעי: חיי-המשפחה, התרבות

חלק חמישי: מילואים

 

כרך שני:

חלק ראשון: תקופת המלחמות והאיבה (המחצית השנייה של המאה השבע-עשרה)

חלק שני: המסחר והתעשייה במפנה המאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה (1742-1655)

חלק שלישי: מערכת החוקים של הקהילה היהודית בשלהי המאה השבע-עשרה ובראשית המאה השמונה-עשרה

חלק רביעי: התקופה האחרונה של ממלכת פולין-ליטא החופשית

חלק חמישי: תרבותם של יהודי קראקוב במחצית השנייה של המאה השבה-עשרה ובמאה השמונה-עשרה

חלק שישי: הכיבוש האוסטרי השני - פולין במסגרת תוכניותיו של נפוליאון

חלק שביעי: הרפובליקה של קראקוב (1846-1815)

חלק שמיני: חידוש שלטונה של אוסטריה

נספחים

תיעוד אישי

 בית-מרקחת בגטו קראקוב, תאדאוש פאנקייוויץ, תרגמה מפולנית: מרים עקביא; הספר יצא לאור על ידי יד ושם בשיתוף עם ארגון יוצאי קראקוב בישראל, ירושלים, תשמ"ה

תאדאוש פאנקייווץי', פולני יליד קראקוב, היה בעל בית מרקחת בתוך גטו קראקובבתקופת השואה. במשךך שנתיים וחצי, מיום הקמת הגטו ועד לחיסולו הסופי במארס 1943, היה עד ראייה להתרחשויות בתוךהגטו - הגזרות, מעשי ההתעללות ביהודים והגירושים. בית-המרקחת שלו שימש נקודת מפגש בין שני העולמות: האוכלוסיה היהודית הכלואה בין החומות והאוכלוסייה הלא-יהודית שהמשיכה להתגורר בעיר.

 

ספרו מביא תיאור מפורט, מתוך זווית-ראייה מיוחדת, של חיי היום-יום בגטו, הסבל והעמידה של היהודים. המחבר מתאר גם את התנהגותם ומעלליהם של הגרמנים שפעלו בגטו.

 

על עזרתו ליהודים הנרדפים, שהיתה לעיתים כרוכה בסכנת נפשות, זכה פאנקייוויץ' בתואר "חסיד אומות העולם" מטעם יד ושם, ועץ נטע על שמו בהר הזיכרון בירושלים.

בהמיר ארץ ובמוט הרים, אליעזר צוריאל; הספר יצא לאור בסיועם של יד ושם, רשות הזיכרון לשואה ולגבורה וארגון יוצאי קרקוב בישראל, תשנ"ט.

על הספר:

הספר מגולל קורות ילדות ונעורים בשכונה יהודית של העיר קראקוב, את החיים בצל האיום הגרמני ושנה ראשונה תחת הכיבוש. עם גירוש רוב יהודי קראקוב עובר המחבר עם משפחתו לעיר טארנוב ומספר על חייו בגיטו בעיר זו. בספר הרהורי על התנהגות הציבור היהודי ועימות קונטרוברסלי, שלאחר מעשה וללא הכרעה, עם קורותינו; החיים במחנות ושחרור.

מי אתה אדון גרימק? נתן גרוס, הוצאת "מורשת" בית עדות על-שם מרדי אנילביץ' וספרית פועלים, בשיתוף עם ארגון יוצאי קרקוב בישראל, תשמ"ו-1986

רומנים

 כרמי שלי, מרים עקביא; דביר הוצאה לאור, תשנ"ז-1996.

על הספר:

כרמי שלי הוא סאגה רחבת יריעה המספרת את סיפורה של משפחה יהודית בקראקוב, מסוף המאה הקודמת ועד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. חיי היהודים בפוליןשלפני המלחמה - על בעיות הזהות שהטרידו אותם, שאיפותיהם להגדרה עצמית ותהיותיהם לגבי הדת והלאום - מקבלים בספר זה אופי אישי ואינטימי מאוד.

 

כרמי שלי הוא בבחינת צוהר שנפתח לפני הקוראים לעולם שנכחד ואיננו עוד. הספר תורגם לכמה שפות לועזיות ואף ראה אור בפולין, שם זכה להצלחה רבה.

היסטוריה ומחקר

בין צללי העיר, מאיר בוסאק, הוצאת "עקד" בסיוע ארגון יוצאי קרקוב בישראל, תשמ"ו-1986

בספר זה נעשה ניסיון להעלות סאגה המבוססת על חומר ארכיוני של מאה וחמישים שנה (המאה ה-19 וה-20) בחיי יהודי קרקוב - עיר שהייתה פעם בירת מלכי פולין ומקום פעולתם של גדולי הרבנים במדינה, עיר של אוניברסיטה ושל ישיבות, עיר הנמצאת במפגש המזרח והמערב.

 

במשך מאות שנים זרמו חיי התרבות של יהודי קרקוב באפיקי ההתפתחות ההיסטורית האבולוציונית - עד בוא השטן, שפרץ בצחוק נוכח התמימים, אשר ראו את התמורות ההיסטוריות כתוצאה של אבולוציה.

 

סיפורה של הסאגה בא בדרך פסיפס אסוציאטיבי של המחבר. שילוב האלמנט האישי במסירת ההיסטורי-הכללי והעלאת אפיזודות מהקרוב מדגימים בספר את ההווי של קרקוב היהודית.

תיעוד אישי

כרבים מניצולי השואה גםמרים עקביא שתקה. שלושים שנה שתקה ונשאה את הסיפורים בליבה, אך לאחר שלושים שנה נשברה השתיקה.

 

הספר נעורים בשלכת היה ספרה הראשון, וראה אור במהדורות רבות, בארץ ובחוץ לארץ. המהדורה הנוכחית, יורק ואניה: נעורים בשלכת, הוא עיבוד מחודש, ומכיל פרקים חדשים שנכתבו לאחרונה.

 

זהו סיפוראוטוביוגרפי על חודש בחייו של יורק, אחיה בן השבע-עשרה של המחברת. סיפור על ילדות מאושרת שנגדעה עם הכיבוש הגרמני. הם נאלצו לעבור מביתם החם והמוגן שבקרקוב אל הגטו, וכדי להצילם מן האקציות נשלחו בעזרת מסמכים מזויפים ללבוב. בעיר הזרה התקשו הצעירים למצוא עבודה ומקום לינה, יורק נתפס בידי הגרמנים והושלך לכלא ואניה שבה לקרקוב. מרים עקביא, האחות, שהחלה לספר את סיפורם לפני שנים רבות, ממשיכה ומספרת.

זה היה בית הספר העברי בקרקוב - קורות וזכרונות, ארגון יוצאי קרקוב בישראל וארגון חניכי הגימנסיה העברית בקרקוב, תל-אביב, 1989 (עברית ופולנית)

תוכן העניינים:

בית הספר העברי ע"ש הד"ר חיים הילפשטיין / מאיר בוסאק

הרב ד"ר יהושע טהון / אריה באומינגר

ד"ר חיים הילפשטיין / מאיר בוסאק

בנציון בנשלום (כ"ץ) ז"ל / בנימין הרשב (הרושובסקי)

עם בנציון רפפורט / בנציון בנשלום

יוליוש פלדהורן / מאיר בוסאק

לדמותו של שמשון דרגנר / רבקה קופר

המחזור הראשון - דברים בחגיגת היובל של בית הספר / שמריהו גלילי

היה היתה תזמורת / צבי נתן

הסתדרות "הצופה" - קווים לדמותה / מיכאל מיכאל

ימיו האחרונים של בית הספר / מרים עקביא

שושנה ליעקב (סיפור) / יעקב גרוס

כה לחי, פודבז'ז'יה (שיר) / גוטה שטנדיג-לינדברג

מחוץ לחומות הגטו בקראקוב הכבושה, מרים פלג (מריאנסקה) - מרדכי בן-צבי, הוצאת יד ושם בשיתוף עם ארגון יוצאי קראקוב, ירושלים, תשמ"ז

ספר הזיכרונות של הגברת מרים פלג (מריאנסקה) ובעלה המנוח מרדכי בן-צבי, חושף ומגלה לפנינו את צפונותיה של הפעילות המחתרתית שרק יחידי סגולה התנסו בה.

 

מרים פלג ומרדכי בן-צבי נמנו על היהודים המעטים, שהודות למראה פניהם הלא-יהודי והלשון הפולנית הרהוטה שבפיהם, יכלו לחיות בימי המחלחמה והכיבוש בזהות שאולה כפולנים. מרים ומרדכי פעלו בעיר קראקוב לצדם של קומץ פולנים, בעיקר צעירים מן התנועה הסוציאליסטית, שנתנו יד למבצעי הצלה של יהודים.

 

ספר זה הכתוב ברגישות, כנות ועצמה משמש עדות רבת ערך להבנת מצב היהודים בתקופת השואה.

נדר זכרונות 1945-1939, רות קורנבלום-רוזנברגר, הוצאת "מורשת" בית עדות על שם מרדכי אנילביץ וספרית הפועלים

רות קורנבלום-רוזנברגר נולדה בקראקוב פולין ב-4.5.1923. בת יחידה להוריה אסתר ויעקב-דב. למדה בגימנסיה העברית והייתה פעילה בתנועת הנוער הציונית-חלוצית "עקיבא".

 

 רות התנסתה במוראות שבגטו, פעלה במחתרת האנטי-נאצית, וחוותה את הזוועות במחנות פלאשוב, סקארז'יסקה-קמיננה ולייפציג. השתתפה ב"צעדת המוות" ושוחררה עם חברותיה על-ידי חיילי הצבא האדום. הוריה וכמעט כל בני משפחתה הענפה נספו בשואה.

רומנים

יערות הסנה אוכלו, יוסף בוסק, הוצאת ספרים ירון גולן, תל אביב, תשס"ג-2002

בספרו יערות הסנה אוכלו מעלה יוסף בוסק במבט אנליטי, מעניין ומלא רגשות, את עולמה של יהדות פולין בין שתי המלחמות ובזמן השואה. בפרקים מלאי חיוניות ועשירי תוכן מתאר המחבר את חיי עמו ואת היחיד, את סבלו, אהבותיו, שמחותיו, עמלו ויגונו, כשהוא מחובר בטבורו לדתו, ללשונו, לפוליטיקה ולכלכלה היום-יומית, ולפרטים אישיים שנמחקו עם הזמן אחרי שנעקרו בידי הגרמנים. המחבר מתאר את המלחמה חסרת הסיכויים לשרות, היסטוריה של אומה רמוסה ועקורה, ולבסוף תלושה מעל פני האדמה.

המחיר, מרים עקביא, ספרית פועלים הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשל"ז-1977

סיפורי הקובץ הזה הם סיפורי הישרדות. גיבוריהם עמדו בניסיונות קשים ביותר וחסרי כל מצאו בית בישראל. הם ביקשו להשתלב בחיי הבנייה והיחצירה המתהווים כאן - ובאותה עת ניסו לשמור על זהותם הקודמת. באווירה מיוחדת מתרקם בסיפורים גורלו של יחיד על רקע אירועי התקופה.

 

מרים עקביא ילידת קרקוב, פולין, בת להורים אמידים שוחרי אמנות, אשר - עם יתר בני המשפחה העניפה - נספו בשואה. ב-1946, דרך שוודיה, עלתה ארצה עם "עלית הנוער" ואת שנותיה הראשונות בארץ עשתה בקיבוצים.

היסטוריה ומחקר

ספר קרקא, עיר ואם בישראל, בעריכת ד"ר אריה באומינגר, מג. מאיר בוסאק, ד"ר נתן מיכאל גלבר, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ט, בהשתתפות ארגון יוצאי קראקא בישראל

תוכן עניינים

קראקא היהודית מראשיתה עד מלחמה העולם הראשונה

תולדות היהודים בקראקא בשנות ה' אלפים ס"ד-תקע"ה (1815-1304) - ד"ר אריה באומינגר

היהודים ברפובליקה הקראקאית תקע"ה-תר"ו (1846-1815) - ד"ר נ.מ. גלבר

יהודי קראקא במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה - מגר. מאיר בוסאק

קראקא, עיר סגולה - יהודה ליב ביאלר

לתולדות החסידות - מ.ש. גשורי

 

מראשיתה של הפעולה הלאומית

האגודות הציוניות בקראקא לפני הרצל - ד"ר נ.מ. גלבר

לתולדות הציונות בקראקא לפני מלחמת העולם הראשונה - ד"ר דוד בולבה (ז"ל)

עולמם של אבות ודרכם של בנים - אריה ליפשיץ

לתולדות ההגנה היהודית בקראקא בשנת 1919-1918 - יעקב בילליג

פרק גבורה של יהודי קראקא בשנת 1919 - י. אלסטער

 

תנועות וארגונים

ההסתדרות הציונית הארצית שלמערב-גאליציה ושלזיה (1939-1919) - ד"ר י. שווארצבארד

לתולדות המזרחי בקראקא - א. אריאלי (קליין)

תנועת "עקיבא" א. ראשיתה - ד"ר יהודה אורונשטיין

ב. האידיאולוגיה של "עקיבא" ופעולותיה - משה זינגר

לתולדות פועלי ציון בקראקא, א. ראשיתה של התנועה - יצחק האלפרן

ב. השלמות לתולדות פועלי ציון - שלמה וולנר (גל)

השומר הצעיר - יעקב חורני (שליין)

גורדוניה - יעקב פרוסט

ה"התאחדות" בקראקא - ד"ר אוטו מנשה

המפלגה הרביזיוניסטית (ברית הצה"ר) - ד"ר י. שכטר

אגודת ישראל בקראקא - מ. יחזקאלי

נקודות התיישבות של חלוצי קראקא, א. בית יהושע - משה זינגר

ב. נוה-איתן - ז. זלנפרוינד-הורוביץ

 

כלכלה, חברה ומוסדות

פני החברה והכלכלה היהודית בקראקא לפני החורבן - ד"ר צבי פרנס

התאחדות הסוחרים היהודים בקראקא - יעקב שטרנברג

לשכת "בני ברית" (אחוה) בקראקא - ד"ר שמעון פלדבלום (ז"ל)

הפרקליטות היהודית בקראקא - ד"ר זיגמונד פניכל

בית החולים היהודי בקראקא - ד"ר א. שוורצבארד

 

תרבות ואמנות

בית הספר העברי ע"ש הד"ר חיים הילפשטיין - מגר. מאיר בוסאק

מוסדות החינוך של ה"מזרחי" בקראקא - זאב בוימינגר

מפעלי תרבות - ד"ר זכריה כסיף

החזנים והחזנות בקראקא - מ.ש. גשורי

התיאטרון היהודי בקראקא - יונה (יונס) טורקוב

 

דמויות

ד"ר יהושע טהון - ד"ר נ.מ. גלבר

ד"ר חיים הילפשטיין - מגר. מאיר בוסאק

מרדכי גבירטיג - ב. ויינרב (ז"ל)

ד"ר זאב (ווילהלם) ברקלהאמר - יעקב ידידיה (פרוינד)

בעל "המצפה" וסביביו - פרופ' דב סדן

ר' מיכל גינציג ז"ל - יחזקאל מהלר

ד"ר שמעון פלדבלום ז"ל - ד"ר אליעזר לוסטבאדר

נפתלי בירנהק - ב. ויינרב (ז"ל)

שרה שנירר - אם בישראל - משה פראגר

עירו של אבי ז"ל (ד"ר קנפר) - אירמה קנפר

 

השואה

היהודים בקראקא בתקופת הכיבוש הנאצי - מגר. דורה אגטשטיין-דורמונט

ההווי היהודי בימי השואה - יעקב שטרנברג

מורדי גיטו-קראקא - ד"ר אריה באומינגר

תנועות המרי בגיטו קרקוב, אריה באומינגר, מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ', תשנ"ה-1995

... הלחימה של הנוער היהודי בתקופת השואה נגד הגרמנית בעיר קרקוב, שהקימו בה את בירת הגנרל-גוברנמנט, הייתה מיוחדת באופייה ובמועדה. פעולות של התנגדות מזוינת נגד הגרמנים בוצעו בעיקר על ידי תנועות הנוער היהודיות. שלא כבשאר הגטאות, הפעולה המרשימה של לוחמי גטו קרקוב נערכה מחוץ לגטו - ההתקפה על בית-הקפה "ציגנריה". התקפה זו בוצעה ב-22 בדצמבר 1942, כצי שנה לפני פרוץ המרד בגטו וארשה. מסיבות שונות, ובעיקר מחשש שהגרמנים ינקמו במשפחות הלוחמים בתוך הגטו, ערכו הצעירים היהודים את ההתקפה, בה נהרגו ונפצעו קצינים גרמנים, מחוץ לגבולות הגטו. כך ניתנה האפשרות לד"ר האנס פראנק, ראש הגנר-גוברמנמנט, שקבע את מושבו בארמון של מלכי פולין ואול, לטעון שההתקפה על ה"ציגנריה" הייתה מעשה ידי הפולנים....

לוחמי גיטו קרקוב, אריה באומינגר, הוצאת "המנורה" תל-אביב, תשכ"ז-1967.

... המרד של גבורי גטו קרקוב נגד נוגשיהם הגרמנים היה שירת כבוד, אבל גם שירת הברבור של הקהילה המפוארת והוותיקה בין קהילות פולין. איתרע מזלה של העיר קרקוב, ובניניה בתיה לא נהרסו בפעולות מלחמת העולם השניה, אבל הקהילה היהודית, על חייה התוססים והרבגוניים, שהיתה קיימת כשבע מאות שנים, חדלה להתקיים...

פנים רבות לגבורה, תולדות קהילת קרקוב בתקופת השואה, פליציה קראי, יד ושם - בית הספר המרכזי להוראת השואה, ירושלים תשס"ב-2002

…פנים רבות לגבורה הוא ספר לימוד על קהילת קרקוב בתקופת הכיבוש הנאצי בשנים 1945-1939. בתולדותיה של שואת יהודי פולין גורלה של קהילת קרקוב הוא קטע מצומצם בלבד. אם כן, מדוע דווקא לקורותיה הוקדשה יחידת לימוד נפרדת? לעצם הבחירה תרמה בראש ובראשונה העובדה שקרקוב הוכרזה עיר הבירה של הגנרל-גוברנמן. זאת ועוד, גטו קרקוב הוא דוגמה לדרכי הביצוע של "הפתרון הסופי", ומתולדותיו אפשר להסיק גם מסקנות כלליות על מהות השואה…

"עקיבא" צמיחתה, התפתחותה ולחימתה בשנות השואה, ברוך יחיאלי, מורשת - בית עדות על-שם מרדכי אנילביץ' וספרית פועלים בסיוע ארגון יוצאי קרקוב בישראל, תשמ"ח-1988.

לידתה של תנועת הנוער הציונית-כללית "עקיבא" בגליציה חופפת את סיום שנות המשבר של "העלייה הרביעית" ופתיחת העידן החדש בציונות המגשימה - העלייה החמישית… להשלמת דיוקנה של תנועת "עקיבא" הקדיש המחבר מקום נרחב לתיאור פעולתה המחתרתית הלוחמת של חברי תנועת "עקיבא" והנהגתה בשנות השואה, אשר הנחילה את התהילה לא רק לעצמה אלא לעם היהודי כולו כחלק מלחימתם הנועזת של תנועות הנוער החלוצי בנאצים.

היסטוריה ומחקר

משנת א.ה.ה. עקיבא, ערכה ותרגמה: רינה נזר, הוצאת "משואה" יד לחברי תנועות נוער ציוניות בשואה ובמרי, תשמ"ז-1986.

תוכן העניינים:

שער א': דרכה הרעיונית של "עקיבא"

שער ב'" המפעל החינוכי של "עקיבא"

שער ג': בדרך ההגשמה

שער ד': הפעולות האירגוניות

שער ה': "עקיבא" בימי השואה

שער ו': נספחים

תיעוד אישי

... אם כי המחברת מספרת את קורותיה האישיים, לפנינו קשרת רחבה שלמאורעות ומקומות משנות החורבן, שהמחברת תיארה אותם בכישרון. לכאורה, לפנינו תיאור דרך-היסורים והיגון של משפחה יהודית, אחת מני רבות, אולם לנגד עינינו חולפים מאות יחידים וקבוצות המתענים בתופת ההיטלראי... הסיפור מתחיל בתיאור החיים היהודיים בערים ועיירותיה של גליציה לפני החורבן. חיים שקטים-יחסית ולעתים אפילו אידיליים. מיד מתפשט הסיפור על פני נתיבי היסורים, בהם עוברים בני עמניו מאז פרוץ המלחמה ב-1939... ועוד שמענו רבות על מחנות המוות פלאשוב, אושוויץ, ברגן-ברזן. ידוע לנו על ההשמדה ההמונית. אולם בכרוניקה של הגברת זלץ פדרבר אנו נפגשים עם גורלו של הפרט- אנו רואים כאן את הקרבן במאבקו...

... ונותרה רק אגדה - זכרונת מקראקוב היהודית, ארגון יוצאי קרקוב בישראל והוצאת עקד, תל אביב, 1986

תוכן עניינים:

ארתור פישר: גדולי המו"לים היהודיים בקראקוב העתיקה

מאיר בוסאק: לתולדות משפחה קראקובאית אחת

נתן גרוס: עירי קראקוב

מרים עקביא: הקיץ היפה האחרון

הלינה נלקן: מיון גיטו קראקוב

יוסף בוסאק: תרומתו של ברנהאוט הזקן

יוסף באו: נדנדה

פליציה שכטר-קראי: הבריחה מהמוות

אירנה רוטברג-ברונר: הדודה גיזה

מרים ומרדכי פלג: למי צילצלו הפעמונים?

הבזקי אור באפלה (רסיסי חיים), בתיה (באשה) הנדלר, תל-אביב, תשס"ב-2001

ספרה האוטוביוגרפי והמרגש של בתיה (באשה) הנדלר, ניצולת שואה, שהוכנסה לרשימת שינדלר בזכות הרופא שפגשה באותו לילה ליד המרפאה במחנה פלאשוב. הוא, ד"ר שעיה הנדלר, שהפך לימים לבעלה, משפחות ומשפחתה של בתיה - הם גיבוריו של הסיפור האמיתי והסוחף הזה.

פרידה ממילא 18 - ספורה של קשרית, הלה רופאייזן-שיפר, בית לוחמי הגיטאות והוצאת הקיבוץ המאוחד, הדפסה שלישית 2002

הלה רופאייזן לבית שיפר נולדה בקראקוב למשפחה אדוקה. למדה בבית ספר פולני קאתולי. לימים עזרה לה היכרות זו בתפקידה המחתרתי. בשחר נעוריה הצטרפה לתנועת "עקיבא" ועוד לפני פרוץ המלחמה התכוננה לעלות ארצה, ולא הספיקה. במרס 1941 צורפה לפלוגת הכשרה של "עקיבא" בורשה, וכמזכירתה עמדה בקשר יומיומי עם נציגי התנועות החלוציות האחרות, והשתתפה בישיבה הגורלית אשר החליטה על הקמת הארגון היהודי הלוחם (אי"ל).

באוגוסט 1942, אחרי האקציה הגדולה, נסעה לקראקוב להתייעצות. מאש שימשה קשרית של אי"ל בקראקוב ובסביבתה, אך בעיקר נשלחה לווארשה: הבריחה נשק לקראקוב; העבירה אנשים וידיעות; הגניבה ניירות מזויפים וכסף. אחרי המרד בקראקוב בדצמבר 1942 נתפסה בידי הגרמנים בכניסה לגטו וארשה - וברחה. תוךכדי מנוסתה נפצעה ונשארה בגטו עד המרד. דרך הגטו הבוער הצליח להגיע לבונקר במילא 18. ב-8 במאי נשלחה לצד הארי כדי ליצור קשר עם יצחק צוקרמן. כעבור שלושה ימים נודע לה על נפילת הבונקר.

תיעוד אישי

שנות תרצ"ח - זכרונות, יוסף באו, הוצאת המנענע תל-אביב, הוצאה רביעית 1977.

ספר זכרונות מימי מלחמת העולם השניה הכולל את הפרקים: חורבן הבית, נס חנוכה, סוד, מסכי האפלה, לחם, נדנדה, חומת היאוש, פלאשוב, רעב, העולםלא מגיב, קרנקן רוויר, חמסין, אנדרטות, משפט וינה, אחות רחל.

דעו, אני יהודי, חייו ומותו של אהרם לייבוביץ (לאבאן) ממפקדי גיטו קראקוב, בית לוחמי הגיטאות והוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה

רעים למחתרת וחברים לדרך מספרים את חייו ומותו של אברהם לייבוביץ (לאבאן), ממפקדי גיטו קראקוב. מתוך העדויות עולה דמות צמועה ועממית שנתעלתה מתוךאלמוניות בתוקף מצוקות הזמן.

יומנה של יוסטינה, גוסטה דוידזון, בית לוחמי הגיטאות והוצאת הקיבוץ המאוחד, הוצאה שניה מתוקנת, תשל"ח.

...ה"יומן" נכתב על-ידי גוסטה (טובה) דוידזון, ילידת קראקוב, מפעילות "עקיבא" לפני המלחמה ובמחתרת, בימי הכיבוש הגרמני. עיקר פעילותה בקראקוב ובסביבתה, אך בשנת 1940 עשתה עם חברה שמשון דראנגר בווארשה הכבושה ושניהם סייעו בהקמת קן התנועה בגטו. גוסטה נאסרה על-ידי הגסטפו ב-18 בינואר 1943 ונכלאה.

 

בבית-הסוהר כתבה את "יומנה של יוסטינה", כשמטרתה ברורה - לספר לאלה שיבואו אחרי דור-השואה את עלילות המחתרת היהודית הלוחמת ולהציב יד לחברי תנועת "עקיבא", שבתוכה חדלה ואליה הייתה קשורה בכל ליבה...

הרוח שגברה על הדרקות, פרל בניש, הוצאת ספרים פלדהיים ירושלים/ניו יורק, 1993.

כאשר כבשו הנאצים את פולין בסערה, דומה היה כאילו קם לתחיה הדרקון האגדי מקראקוב, פולט להבות אש וזורע חורבן בכל אשר יפנה. היהודים חסרי ההגנה הפכו טרפו, ובעוד העולם כולו מתבונן במחזה באדישות, נפלו אינספור קרבנות בידי המפלצת צמאת-הדם.

 

אולם בנות "בית יעקב" - ממשיכות דרכה של הגברת שרה שנירר ע"ה ומגשימות צוואתה הרוחנית לאהבת חסד ומסירות לתורה - לא חתו מפני הסכנה. הן התלכדו יחדיו, נאבקות בצוותא עם החיה, חמושות בנשק האדיר ביותר - התורה הקדושה והמוסר הנלמד ממנה.

אמנות

קרקוב - עיר של מלכים עיר של יהודים בציוריו של פראנצ'ישק טורק, נתן גרוס, הוצא לאור על ידי הוצאת הספרים האקדמית בקרקוב בתרומתם של ארגון יוצאי קרקוב בישראל.

... ציירים רבים, ביניהם מפורסמים מאד, גדלו וציירו בקרקוב, לא מעט הודות לאקדמיה המפורסמת לאומנויות שלה. הראוי ביותר מבין אומנים אלה לתואר הצייר האמיתי של קרקוב הוא, ללא ספק, פראנצישק טורק. טורק נולד בקרקוב בשנת 882 ונפטר בעיר בשנת 1947, כשהוא מותיר אחריו יותר מ-2,000 ציורים, מחציתם מתארים את נופיה של עירו האהובה…

 

…לילה אחד, כשהייתי בביתו, טורק הוציא מהמחבוא שבעליית הגג צרור ציורים של בתי-כנסת מרחבי פולין ומרחובותיה של קאז'יימיז', אותם ביקש להסתיר ולשמור מעיני השונאים. אחרי המלחמה ולאחר שנפטר, ילדיו שלחו לארגון יוצאי קרקוב בישראל כ-90 תצלומים מתוך האוסף שנשתמר בבית אביהם, מתוכם בחרנו בציורים המובאים באלבום זה.

רומנים

אשכנזי, סיפור חיים אפשרי, מרדכי אריאלי, ספרית מעריב, תשנ"ט-1999

אשכנזי הוא סיפור חיים אפשרי. הוא מביא גירסה של סיפור משפחה אחת, ראשיתה בסבא רבא לייב גורול שנולד בסביבות וילנה בסוף המאה ה-18, בנו קלמן קלונימוס והנכד יוסל שנולדו בקשנוב שבגליציה המערבית, הנינים שנולדו בקראקוב והרביעים שנולדו בישראל.

רומן

זהו סיפורו של אוסקר שינדלר, גרמני קאתולי, בעל בית-חרושת לייצור נשק בגרמניה בימי מלחמת-העולם השניה. בעזרת הונו, עמדתו ואישיותו הססגונית והמורכבת הצליח להציל מהשמדה, תוך סיכון מתמיד, מספר גדול של יהודים על-ידי שילובם במחנות עבודה שהקים בצד מחנות הריכוז. פרק היסטורי עלום עד כה, שבמרכזו עומדת דמותו הממשית וה"אגדתית" של אוסקר שינדלר.

History

The Fighters of the Cracow Ghetto, Arieh L. Bauminger, 1986.

This book deals with one of the first uprisings in a Ghetto. The uniqueness of this uprising lies in the fact that the fighters of the Krakow Ghetto were the only ones who acted with arms outside the Ghetto and inflicted losses to the Germans in the capital of the General-government. Their main action was the attack on Café Cyganeria on December 22, 1942.

History

The Jews in Mediaeval Cracow - Selected records from Cracow Municipal Books, prepared by Bozena Wyrozumska, Polish Academy of Arts and Sciences, The Jagiellonian University in Cracow, The Israel Academy of Sciences and Humanities, The Hebrew University in Jerusalem, Krakow 1995.

The records are in Latin.

… The source extracts presented here bring a considerable amount of new information concerning the Jewish immovable property in Cracow and its sale. There was no Jewish ghetto here. The Jews lived above all on an extensive territory between Golebia Street and Sw. Tomasza Street, and especially in Sw. Anny Street and around the no longer existing Church of St. Stephen.

Teatr Zydowski w Krakowie, Studia I Materialy, pod redakcja Jana Michalika I Eugenii rokop-Janiec, Uniwersytet Jagiellonski, Miedzywydzialowy Zaklad Historii I Kultury Zydow w Polsce, Krakow 1995.

Polish and English

Polish

Polish and English

ART

Photograph Album, Polish and English